אולם עמוד השידרה של הספר הוא ההבטחה המהותית הגדולה:
"ישראל, היום עולה שחר גאולתך! משבר התבגרותך הממושך כל-כך – מסתיים. התכונן להכיר את עצמך באותו זמן שתכיר את אלוהיך. ברית סיני אשר הפרת וגרמת לביטולה תוחלף בברית חדשה:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לֹא כַבְּרִית, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲשֶׁר-הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם-יְהוָה. כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם-יְהוָה, נָתַתִּי אֶת-תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל-לִבָּם אֶכְתְּבֶנָּה; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם. (ירמיה לא ל-לב)"
הברית החדשה היא התגשמות הברית עם אברהם במלואה, והיא גם ברית הציונות. מול המחשבה כי התקוות הראשונות שתלו בציונות חלפו היום לחלוטין, הספר שוב בא ומרגיע:
"מחשבה זו נכונה, אך בהתייחסות לתנועה בתחילתה בלבד. אתה עדיין רחוק מלהבין מה מסתתר מאחורי הציונות – שורשה נמצא באלוהים עצמו. הטוב והאושר של השלב השני של הציונות ישביעו אותך עד כדי כך שציפיותיך העכשוויות ייראו לך פעוטות לעומתן. התכונן לקבל את רוח החיים מלמעלה ולהיות, בשעה טובה, ישראל האמיתי:
וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּח כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ. וְהִנַּבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד. (יחזקאל לז ט-י)"